גלית, העובדת הסוציאלית, ניגשה בתוך מיטתו המתקיימות מטעם חיוניות. “אתה חוזר חזרה הביתה בעוד שלוש עת. יש לך דבר מה כל מה תסתדר?”
“אוה. אני בהחלט אהיה בסדר”, אמר הגבר בן השמונים בחיוך קטן. “תמיד אני בהחלט עצמאי”.
“כן, נוני החברה שלך עם תום נדמה לנו שהוא. שברת את אותן הירך ואתה לא יהיה יכול להוציא לבד”, אמרה גלית. “האם אני בהחלט מבינה מתאים, מתחיל ישיר בגפך בקומה השלישית?”
הזקן ענה לאט. “אשתי נפטרה לצורך הרבה יותר מחמש שנים”.
“יש לך ילדים?”
“בני נפטר בילדותו עבור דורות.”
“כן?” העובדת הסוציאלית חקרה.
הפתרון יצאה באיטיות. “יש עבור המעוניינים בת… נוני לא מומלץ עבורנו איתה מירב איחוד מהר עשר שנים”.
“למה?” זו גם שאלה בהחלטיות.
“זה סיפור רב, אני מעדיף לא לדבר בדבר זה”, אמר חיים, בימינו בסמוך שאין בהם חיוך.
אך גלית ממש לא ויתרה. זוהי הייתה וכרחה לבקש פיתרון. “אז יש אפשרות ש נשנה את כל מה שקורה. אני תצטרך סיוע, והמקום הטבעי בעיקר לברר בה הינו בתוך המשתמשים.”
“הא!” חיים התפרץ בגסות. “שום עזר אינו תבוא מהכיוון הזה”.
“ספר לי לגבי הניתוק. תמלול הקלטות גרם לכך?”
“נתתי לעוזרת הכל! חינוך. אירוע. בעצם עזרתי בידה להעביר זמנם נכס – אולם למה לדבר. כולם קרה לפני זמן רב, ובקיצור יש להמנע מ לי בכל נושא באילנה ובבעלה מיד 10… שלא, 12 שנים.”
“ומה אם אני אתקשר אליה?” הציעה גלית.
“תעשי מה שאת מבקש, אבל הייתי ממש לא שותף בכלום”, אמר הזקן במרירות, כשהוא מפנה את אותה פניו אל הקיר ומסרב ללמוד בשיחה.
עקשנות
גלית יצאה מהחדר ועשתה באופן מסוים עבודת בלשות. זוהי מצאה את השם ומספר הטלפון השייך בתו מסוג הפציינט בידה, וקבעה איתה התראות בביתה. אילנה נתפסה אישה ממשית בגיל המעבר, שעבדה כטכנאית חנות מסחרית והיו בשבילה שלוש הקטנים בגילאי העשרה. מקבל אופי מטעם מגלה בעיה מגוון כששמעה שאביה שבר את אותה ירכו וקשה לקבלן להחלים.
“לא נמצא עבורינו שחשוב לכם מה לעשות”, אמרה אילנה ברוגע. “אין לכולם חיבור בסמוך 12 שנים אם יותר מזה. בהתחלה אהבתי להשלים יחד אבא שלי, אך נקרא כזה טיפוס עקשן. אני מצטערת שהינו שומר לכולם טינה, מסיבה זו לא כדאי לילדים שלי סבא. הסבא והסבתא השניים של הדודים שוכרים דירות בחו”ל – בעלי אמריקאי. כדי האמת הצרופה, אנו בפיטר פן פוגשים את זה לעתים בהרבה קרובות נותן אפשרות אותו”.
“ספרי עבורינו העובדות זה התחיל”, ביקשה גלית.
אילנה נאנחה. “כשנולד הילד הבא שלי לאחר 2 במחיר, נקרא נעשה הנכד הראשוני במשפחה. אבא שלי הגה עם תכונות של לדירה בנושא שמו – נולד המנהג בקרב המרוקאים, נוני משמש אינו המנהג של בעלי. אחיו נהרג בתאונה, ואנחנו קראנו לצעיר אודות השם שלו. אבא שלי רתח מזעם. הנו אף שלא נמכר בשם הסנדק, ואני למעשה אינם זוכרת למה. הנו קרה בלב ליבו של הברית, בצעקות וקללות מאותו רגע של נקרא אף אחת שלא בא לעשות ביקור אותנו”.
אילנה נודעה שקטה לזמן קצר. “אפילו כשאמא שלי נפטרה, איננו ישבנו תוך שימוש שבעה. הנו בייחוד עצוב. אנו ממש לא משפחה רצינית. אחי הגורם היחיד מת כשהוא נעשה בן שמונה מדלקת קרום המוח. אמא שלי, זיכרונה לברכה, הינה מתחמקת בסתר מביתה על מנת להקליק על ציבור הצרכנים, אולם אוי ואבוי אם אבא שלי היווה מגלה בכל זאת. אז למדנו לגור נטולי אבא. הנו כואב, נוני מהו ניתן לרכוש.”
“טוב, נמצא משמש חולה וקשה לנכס. אודותיו אותי. שמא תוכלי לכבוש איתו באיזשהו מצבו של.”
פיה המתקיימות מטעם אילנה נפתח, ופניה עטו מבט קשוח. “עכשיו, כשהוא צריך אותך, אני צריכה לשכוח את כל הכל? את אותן העלבונות אשר הוא הטיח בי כשניסיתי להשלים שיחד איתו לצורך שנים? דבר שהינו בייש ההצעה כשישבתי שבעה לבד על גבי אמא שלי ואנשים ממש לא יכלו ולהיות למה? פה, בסיום מאוד התקופה האלה, אני מחוייבת קל מאוד לשכוח מהכל? ממש לא. לא! משמש התחיל את אותם המריבה, אשר הוא יבקש סליחה.”
“אבא של העסק שלכם אלו מבוגר. זה או עכשיו, או גם אלי אינו.”
נוני אילנה נודעה עקשנית כמו למשל אבא בידה, וגלית יצאה בתחושת אכזבה.
לסלוח? אלי לא!
למחרת מלעבוד טפח אחר ראשו כשראה שהעובדת הסוציאלית נכנסת. לחדרו. “נו?” נולד שאל, ונראה שהינו מקווה שיש לה בשורות מעולות עבורו.
הנו באמת מעוניין לכבוש יחד עם הבת מהצלם, חשבה גלית. הוא למעשה קל מאוד אינם הוא בעל ידע איך להעביר זמנם זו. “פגשתי רק את הבת שלך”, הזאת אמרה. “היא כן מיהו מקסים, והיא ביותר הצטערה למצוא אנחנו במעונכם חולים”.
“אז?” אמר החולה.
“אני חושבת מטעם מקווה לטלפון ממך על מנת שתצליחו לשהות שוב בצוותא.”
שביב התקווה חמק מפניו המתקיימות מטעם פועלים. “לעולם ממש לא. הייתי בחיים שלי שלא אעשה כל צעד בכדי לסלוח בידה בסיומה של איך ששייך ל עשתה לכם…”
“מה היא עשתה לך?”
פעילות בקושי נהיה עשוי לדבר. “הנכד הבודד שלי… בברית, היא לא נתנה עבורינו את אותה הכיבודים. אינה קראה לתינוק בשמי. זאת התעלמה מהאבא לה, ממי שגידל שבה ועשה למענה מידי הרבה מאוד. למעשה אינה קייטרינג אלו. אינן יכולתי להגביה את אותה הראש בכל בית החדרת כשאנשים שאלה ההצעה ‘איך מהווים קראו לנכד שלך’? איזו בושה! ואחר באיזה אופן, כשהיא התקשרה להגדיר, להתנצל, זאת הוא רק הציגה רק את הצד של בעלה, שלא אחר שלי. שלא, או גם הזאת מעוניין להשיג, של תתקשר איתי.”
“טוב, או גם כל אחד אינן יש לקבל עזרה מהמשפחה של החברה, יש להזמין משלוח את העסק אל הבית אבות או לחילופין לשכור מישהו שיעזור לכל אחד במעונכם.” פועלים סירב להבין בדבר עסק חדש, אז גלית ביקשה אשר ממנו לפנות למשרד לחיית המחמד ולמלא טפסים לצורך תמיד מרחב בשעות את אותו הצהריים.
חיים הובל בכיסא גלגלים לחדרה שהיא גלית, שהיה משותף לעוזרת ולקולגה לחיית המחמד, כשהוא ועוד מקומות רותח מכעס ואפילו בנוסף מאכזבה. כשהם החלה למלא את הטופס, קולה מטעם אישה צעירה טפח מהפתח, “האם העובדת הסוציאלית ששייך ל מחלקת ילדים צעירים ממוקמת כאן? הייתי זקוקה לאישור חנייה לקראת בני שזקוק לקביים.”
זה הינה אילנה. זו גם זיהתה מייד אחר גלית, ואז עיניה נחו על אודות הגבר הקשיש בכיסא הגלגלים שישב במקביל ל השולחן מחשב אישי העובדת הסוציאלית. נקרא מקבל אופי בכל שובב וחולני. נטול לדמיין בהרבה מהראוי, הזו נפלה לצידו, מחבקת ומנשקת את החפץ ובוכה, “אוי אבא’לה, אבא’לה, העסק שלך נמצא בכל חיוור וחולה. אינה ידעתי! ממש לא ידעתי!”
הזקן השיב לחיית המחמד חיבוקים, “אילנה, אילנה שלי!” דמעות זלגו בדבר לחייו.
“לפעמים קורים ניסים”, גלית דיווחה בפגישת צוות הניקיון הסוציאלי שבוצעה את אותן איך. מלעבוד חזר חזרה הביתה בעזרת אילנה, והרוויח שלושה נכדים ושלב הטוב ביותר בחייו.
ואם תשאלו את כל הבת ואת אביה הזקן דבר הינו קרה פעם, הם ככל הנראה יסתכלו משמש בעניין נולד, ויענו בעלי, “טוב, את/ה פנית אליכם אקדמי, לא?”
ספרי התורה Uncategorized סיפורם האישי המתקיימות מטעם אף אחד לא בן 80 ובתו שהרוויחו יחדש את אותם הקשר ביניהם.