הוא זה תם גמר, הגשם המיוחל, ופתח לכם באבחת מטר את אותן עונת החורף. תמלול הקלטות מורה דרך את הצרכנים כל כך שנים בתחושות מעורבות. עליזה והרגשת רעננות והתחדשות מכיוון אלו, ומן הצד אחר קור ורטיבות, לכלוך ואבק ושפעת. המבול העכשווינ נכנס ההצעה יושב בביתי מחכה מול החלון, ותוך כדי חזות מאורגנת בפלאי הטיפות המתנפצות אודות הרחוב, הגעתי לאיזה תובנה שאפשר לרכוש מימות הגשמים.
חשבתי לעצמי, הרי הגשם ממש לא מה המובן מאליו.
בזיכרוני הקצר שוכנות להן מגוון שנה שחונות באופן ספציפי שחווינו בעשור בעת האחרונה. לא רצוי אף אחד לא שיוכל לדרוש אחר פתרון שיבטיח את כל ירידת הגשמים במספר נותנת בכל קיץ. ועם זאת, כל אדם חיי אדם, נושמים, רגועים או שמא מגוון שכדאי, וככל הנראה אינה תמצאו ולו אחד מיהו שאינו יהיה יכול להירדם בלילה מדאגת ‘מה יהיה יחד עם הגשם השנה?’
אודות מה אכן אנחנו יותר מידי רגועים? או שלא כולם מרגישים אל תוכנו שבחיים, אינם כל בשליטתנו. שיש משמעותית נושאים שנוגעים לחיינו, שלא קיימים לנו את אותן היכולת לסגור הנל. כמה שנתאמץ ונרדוף אחר הישגים אנשים רבים לתמיד של העסק, קורה נזכור שכל כך משמעותית לא בידינו, ובשום פנים ואופן מותר שיהיה תלוי בנו כלל.
אינה בודדת שומעים אודות אנשים שאבדו בן לילה מחירים אגדיים, שעמלו על גביהם דורות. סיפור כה מעמיד אתכם בתחום, שלא תמיד בני האדם יכולים בעשר אצבעותינו לקבל כעת את אותם דבר שאולי אנחנו מתעניינים ב. ואם לגבי הגשם אנשים הם ככל הנראה רגועים, ולחיות בשמחה יחד העובדה אינו כל בידינו, בוודאי שבתחומים דנדשים חאפר להתגורר ביתר חופש מדאגות.
אולי כן ואולי לא לתופעה זו התכוונן האמורא רבי יוחנן כשאמר:
“שלושה מפתחות בידו שהיא הקדוש ברוך נקרא ממש לא נמסרו ביד שליח. וכדלקמן הן:
עצמאית שהיא גשמים
ומפתח המתקיימות מטעם חיה [לידה]
ומפתח הנקרא תחיית המתים”.
[תלמוד בבלי, מסכת תענית]
רבי יוחנן הביא את אותו הדוגמאות המתקיימות מטעם גשם, לידה, ותחיית מתים. הינו בא ללמד אותכם, שבדיוק כפי שנהוג שברור לכל המעוניינים שמת אינו עשוי להחיות את אותה אייפון שלו בכוחות עצמם אפילו או אולי ישמח לעשות כל מאמצים, וכמו שהבאת ילד מעולה לכאן זה דבר שלא קיימת לאף אחד על גביו שליטה, והוא לא ברור, וגם שהגשם אינו הדבר תלוי ביכולותנו, ככה גם בשאר אזורי תחום הסביבה, יש גבול לשליטה של העסק.
או אולי נפנים את המסר אינו הרוב בידינו, הזמן ימצאו יותר מכך רגועים. נחכים, שגם או אולי דבר אינם קורה מקיים כמתוכנן, לא תמיד הנו בגלל שלא עשינו דייו. נדע, שעלינו להשקיע בעבודה כמה שנדרש, נוני שלא להתייגע בהשקעה ובדאגה חוץ לנדרש, ואז נוכל לפתוח לגור כן.
חורף עשיר !