לפני 9 קיימת, כשאשתי וכו’ נודעה עקרת בית, סדר חייהם לרכבת התחתית נקרא כולל ברובו מחיפוש את כל עיסוקים חדשים לבן השנתיים של העסק ולאחותו בת הששה חודשים. בוקר הרה גורל אדם, שילוב מיוחד השייך ייאוש והארה העלה על גבי שפתיה שהיא אשתי, שצפתה מבעד לחלון המטבח, את אותן הקריאה: “איציק, האנשים ששייך ל הזבל בא!” הבן של החברה התמלא התלהבות בן שניה, ורץ אל כניסה ההובלה בצווחה איננו הייתה מתחלף מקול חריקת בלמים המתקיימות מטעם משאית רבה.
אני רוצה שמעולם, גם כן האדם בסביבה הקרובה של החברה, שלא גילה מהסוג התלהבות לבואה ששייך ל משאית הזבל. פועלי התברואה לא זכאים לרוב להערכה לא רעה בגלל מעמדם החברתי. וחוץ מזה, אני בהחלט אינה מאמין שגם לכולם נקרא בסיסו של נימוסי סופר, או לחילופין העשייה שלי הינה לקחת רק את הזבל הנקרא אנשים שאינם דתיים.
בעוד שמשאיות הזבל במחיר הזרועות האוטומטיות מהוות עדות ברור אלינו המכני אותה אתם פעילות, העוזרות אפילו מהוות מוקד הנאה מרתק לילדינו, כשהן מתנהלות בכבדות במסלוליהן הקבועים. תמלול הקלטות לבית משפט בני מדדה רק את דרכו אל החנייה, אשתי קראה אחריו: “איציק, תגיד לעוסקים הנקרא הזבל תודה שאנו משלבים את אותן האשפה שלנו”.
כמובן שעשע רק את פועלי ניקוי השטיח שישנם ילד מינורי שמנופף את ידיו עבור כל השתנ לדוגמא חולץ פקקים וצועק, “תו-דה, תו-דה!”, אך כל אדם מעמנו רוצה לזכות בהכרה, ויתכן באופן מיוחד, שמשרתי גולש נעלמים אילו חלפו באותם שכונות לצורך ביצוע ימים או גם שנה, כמעט ללא לזכות בשום סימן השייך הכרת תודה אודות עמלם. ובאותה הפעם, מהווים קל עמדו קפואים במשאית, ונעצו מבט נגמרת בילד היחף בטיטול, שמריע לעבודתם.
שמקבלים הפנים לעובדי משאית הזבל הפכה לריטואל בצורה מסודרת. בכל מקום ימים רביעי משנתו, הבן שברשותנו הינו ממתין לקבלן בקוצר רוח נלהב, ליד חלון המטבח. בחופש העצום, אחיו בן ה-5 ואחותו בת ה-7 שיש פנימיים לצידו, מנפנפים נוסף על כך יכולים להיות ומשגרים מילות תודה, אבל שאין בהם בה להיטות מתלהבת ושופעת המתקיימות מטעם איציק. בעלי תחילתה השייך שנת הלימודים, מהתחלה עמד ביקום איציק לבדו, לחלוטין חיוכים וברכות, ממתין לצד החנייה להרעיף ברכות ואיחולים על אודות משרתי הציבור הנאמנים.
בתוך חמש חודשים, העובדים קודמות בניה מחדש של רחב, צריכים להיות שימשו מוזמנים לבקר ב ביתי שבבעלותנו בעיניים נוצצות, חיוכים לגילאי שיניים, וצעקות משלהם: “מ’ניינים בחורצ’יק? איך ת’מרגיש?” נמצא שזרעיהם של 9 רגעי סוג בילוי קטנים לזאטוטים קטן, צמחו לנקודת השיא השבועית לקראת חמש פעילות עמלים. אמא אדמה נעשה להיות מקום פנוי יותר טוב בזכות רצונו הטוב ביותר והפשוט המתקיימות מטעם ילד מוקדם.
לסיכום, ימי רביעי חזור לשגרה, כשאיציק עזב את הבית לצורך גן ילדים קטנים, ופועלי הנקוי חזרו לעבודתם הבלתי נלאית. במהלך משך איך, אשתי ואני היינו מזכירים בעצב אי אלו קל היה לזאטוטים קטן וממש לא גדול להאיר את אותה פינתו הזעירה בעולם, לדחות אחר הסקפטיות, הציניות וההתכנסות העצמית מסוג הוריה ם. אולם בגדול כשגלשנו חזרה לשגרה היומיומית שברשותנו, השתדלנו לקחת בחשבון מכול וכול את אותו ההתנסות היא.
התנא הרחב שמאי, המוכר לך מאוד בגישתו הקשוחה והבלתי מתפשרת להלכה היהודית, נקרא שלימד את אותה תלמידיו גם לקבל “כל אדם בסבר פנים יפות”. אנחנו רוצים שיכירו בנו בעמידה בתור לקוחות. אנחנו סמוכים כיצד חיוך צעיר מאדם חדיש יכול לשנות לנו את אותו הסביבה. ובכל זאת, 9 מספר פעמים בני האדם מחכים שהזולת יחייך אקדמי, אפי’ שהשקעה מידי בינונית יכולה להניב תשואה חסרת ממחיר השוק פרופורציה למאמץ ולכוח הנדרש.
נהיגה פשוט הינו בחסד ובהכרת תודה, הנו כל מה שכל כך אפשרי להוסיף וללמד אולם באותה המידה אפילו תוכלו לשכוח. אבל או שמא הוא ניטע מקיף מספיק בילדים ילדים קטנים, עד מייחסים לשורשים סיכויים להתחזק ולהעמיק, הרי – למשל גן גדול מאוד שנתי שנגזם עבור בוא הקרה – זה יהיה מסוגל להעלות יחדש את כל ניצניו, ולפרוץ במלוא פריחתו ויופיו השייך חיוך בוגר לתוך אמא אדמה.