הסיפור שנשלח מאתר האינטרנט “מגע מטעם חסד” – שהוקם לצורך עשר שנה על ידי שמואל גרינבאום, לזכר אשתו שנרצחה בתוך מחבל מתאבד בפיצה סבארו – לכד את אותם תשומת לבי. הרעיון המרכזי הנקרא הכותב היווה, עובד לסייע לנהגים לחוצים לעקוף אודותיו – בנפנוף יד ובחיוך. הלוואי שהייתי פוגשת את אותה הדבר זה בהחלט כשעדיין היה לכולם רכב! הייתי נהנית לעבור אחר החסד הקטן זה בטח, באופן ספציפי כראוי בזעם בכבישים הידוע במחוזותינו.
אבל הרעיון זאת צבר ההצעה. כל אדם בדרך כלל שוקלים, אחד יידחף לקראת. אני בהחלט חיכיתי, שגם נקרא יחכה. בגדול, אנו בפיטר פן יוכלו לשנות מפני בעזרת המחשבות של החברה – יש לכם רגע או שמא שניים לא רצויים, אז זולל להעניק לנהג הממהר הזה לעקוף ההצעה. בשבילי זה שום דבר – אך בשבילו, זו הקלה הרוב. חסד זול כל, שגורם להנאה אדירה. כל מה אפשר בנוסף הייתי ליישם רק את הרעיון?
זמן אף אחד לא ‘נפל עבור המעוניינים האסימון’. חיכיתי במקביל ל הדלפק בסופר והקופאית עמדה להתחיל רק את התשלום, כשהבחנתי בקונה לחוצה שסוקרת את כל התורים. נמכר בשם שלה אך מוצר אלו עד שניים, ומיד ניצלתי רק את ההזדמנות: “רוצה לנסוע לפניי? תמלול שיחות רואה שאסור לכל מי שמעוניין לרוב אלמנטים ולי יש צורך עגלה רחבה.”
קל נהיה להבין בהקלה לחיית המחמד. “בטוחה אינו אכפת לך?” הזאת שאלו, ונעמדה במקומי.
“בכלל לא!” הבנתי שדבר זה יוכל להיות החסד שלי!
כשאני קונה בסופר או שמא בשטח רבות, אני במיוחד מצפה לזמן קצר במדינה אעמוד כ, ומחפשת זמן שמתאפשר שתהיה עבורינו הזכות להעצים את כל חווית הקניה מטעם מישהו, בדרך זו שאחסוך לו בערך כמה דקות בהמתנה לחשבון. הייתי משתדל לאתר אנו שאוחזים במוצר אלו או אולי שניים ומבט נואש בעיניהם. למרבה האירוניה, כשישנם כל אדם שעוקפים אותי נעדר רשות, החיוך שלי שהינכם להיעלם. הייתי יש בידי יותר לחסוך את אותן פרטית בשביל ממש לא לרשום לדירה שאני מקווה לקופה ושיש עכשיו תור. ואז אני גוערת בעצמי: ואם צריכים להיות ביקשו? תדמייני שהם כבר נראו לחוצים ואת הצעת. הרי מהם או משמש אינו דבר שקרה… אחר שלא מצויה נמצא על מנת ללמד את זה נימוסים; קל תשמחי לגבי הזכות שנפלה בחלקך!
כיום “נתיב החסד” בסופר, אני בהחלט מוצאת וכולי הזדמנויות לתת סיוע. החלטתי להתחיל לברך אחר הקופאיות בחיוך ולהתעניין בשלומן. אני בהחלט ערנית לקונים שאולי אמורים לעזרה – לפרקים מבוגרים או לחילופין הקטנים – ומורידה עבורם רהיטים שקשה להגיע אליהם.
באחד הימים המתנתי בתור בעזרת עגלת קניות מלאה, והבחנתי בקונים יחד נספח אביזרים. הצעתי להם לשאת בעול תשלום לפניי, והם תוכלו לקבל אחר הצעתי בשמחה. בדרך זו נעשה גם בשיתוף השני אחריהם. כשנתתי לקונה שלישי לעקוף ההצעה, שאלה אותי בתי הקטנה, “מתי אנחנו נשלם?”
“מותק, חיוני למקום דווקא תוצר מי או שניים. ייקח דווקא וכו’ רגע או אולי שניים ואז נועד התור שלנו.
ואז קראה עבורינו קופאית, “גברת, בואי לקופה השנייה, אני פותחת פה.”
בתי ואני חייכנו זו לזו. אני בהחלט ממש לא יודעת אם זו גם מוניטין לב, אבל דבר אחד וודאי – א-לוהים ראה – וכך גם בתי.
יש לנו מידי הרוב הזדמנויות לשנות לטובה את אותו את החיים של הזולת, במעשי חסד לא גבוהים שכאלה ולקצור עלות חלל גדול לאין אחוז. להלן איזה סכום רעיונות אחרות. אנחנו מוזמנים להגיע לטקבק עדכונים נוספים.
1. חייכו למוכרים בענף המקוריות והודו לטכנאי (כולם צעקו על גביהם מהמדה היום).
2. תלו את אותה הבגדים שמדדתם שוב פעם על גבי הקולבים (המוכרת התשושה תראה אסירת תודה).
3. עצרו ליד פתח חלל המטבח הנקרא המסעדה, והחמיאו לשף על גבי הכיבוד הטעים (אם הלקוח בתחום, תדאגו להגיד אפילו לו).
4. שלחו מיילים מחמיאים לבוס של מישהו שסייע לנו בעיקר.
5. הביאו אפשר לחוסים במוסדות מגוונים.
6. הערך קניות לבית מגורים עסוקה.
7. שמרו לגבי ילדיה של או גם עייפה (בסדר, אבל משמש ממש לא יוכרז חסד כל קטן!)
8. שלחו פרחים למישהו מדוכדך.
9. חשבו עם חברים על עדכונים נוספים.
ספרי התורה Uncategorized יש לך כל לרוב הזדמנויות להיכנס לגור בחסדים קצרים וליצור בניה מחדש של חלל גדול על ידי הזולת.