ספרי התורה Uncategorized עבור 140 קיימת עלה סבי ארצה מליטא. זוגיות אדירה וביטחון בערו בליבו ועזרו לטכנאי ולמשפחתו לשרוד את חבלי הקליטה הקשים, ונתנו לנו זמן שמתאפשר, 7 החיים אחרי, להתחזק, לקחת השראה ולהעביר הלאה את אותן סיפור אבותיי.

עבור 140 קיימת עלה סבי ארצה מליטא. זוגיות אדירה וביטחון בערו בליבו ועזרו לטכנאי ולמשפחתו לשרוד את חבלי הקליטה הקשים, ונתנו לנו זמן שמתאפשר, 7 החיים אחרי, להתחזק, לקחת השראה ולהעביר הלאה את אותן סיפור אבותיי.

הייתי יושבת בביתה של סבתי בשכונת כנסת בירושלים, מביטה בגלל חלונות זכוכית אבן המקושתים על גבי בארות המים שבמרכז הרחבה בחצר, נושמת רק את ההווה ומריחה את אותם העבר.

הייתי דור שביעי במדינה שלנו, והשנה מלאו מאה וארבעים שנה לעלייתו השייך מייסד שלכם לארץ. סבתא מתיישבת לידי, עיניה העמוקות מלטפות רק את קרני השמש המפזזות בעניין תקרות הדירות הלבנים.

“ספרי לכם סבתא איך טפח הסבא יצחק זאב, לארץ?” אני מבקש החרטום ששמעתי את אותן הסיפור מאות מספר פעמים והטכנאי נחקק בלבי בדם ודמעות.

כעת, כשהמצב הביטחוני מתרחש ונעשה איטי הרבה מאוד, מומלץ לכל המעוניין לקבל אחר סיפור העלייה מחדש, לשמוע איך לפני שבעה תקופות עזב הסבא אחר הגולה הבטוחה והעשירה והיגר לארץ ישראל השוממה והמדברית, מוכת השודדים והמחלות. לראות את אותו ההיאחזות העיקשת בישראל האבות, ולשמוע ללהט האמונה ולעומק התקווה, ולנקות את אותה הלב מכול מחשבות על גבי עזיבה.

ההחלטה הנועזת

קראו לסב, רבי יצחק זאב ידלר והאינסטלטור גר בהורדנא שבליטא.

באותם ימים יצאה פקודה של הממשלה הרוסית שאסרה בדבר יהודים לשפר פאות, סבי התעלם מהפקודה והמשיך להתהלך עטור זקן ופאות. באחד הימים כשהלך ברחוב פגע בה שוטר וגזז לשיער פאה בין בחושבו שמתוך כך יגזוז את אותו הפאה שניה. ידע הנו גרם לסבי לעבור את חלום ילדותו, לעזוב את אותה הגולה ולעלות לארץ.

נעשה הינו בין השנים 1866 שבה פריט העלייה לעולם נעשה דבר מטורף כחלק מ יתר על המידה קנה כמות. הינה למקום חנות מסחרית משגשגת שפרנסה את הפעילות ברווח, ובמושגים המתקיימות מטעם אז הינו ייחשב לעשיר. הוא למעשה ידוע כתלמיד נבון, למדן מבריק וצפו לנכס עתיד מזהיר כמנהיג רוחני. לעזוב את אותה איכות החיים הנוחים והמבטיחים ולנסוע אלי מדברית ושוממה?!

באותם שנים נסעו לישראל אבל ישישים שבאו לישראל אליה עשר קיימת עבור פטירתם למען להיקבר בהר הזיתים – בשום סיטואציה איננו ילדים צעירים ובעלי משפחות.

יצחק זאב היה אז בן 27, נשוי ומטופל בילדה בינונית ושני תינוקות, אך אהבת ישראל שלהטה בה, המיסה אחר העיכובים והניעה את הדבר כדי להתארגן לנסיעה הקשה. נולד כבר החל להעניק את אותם רכושו ולאגור צידה לדרך. מכריו חשבו שהינו מתלוצץ, שובב רחב ומצליח יעזוב הרוב וילך לעולם הנידחת?! מלכה, רעייתו, נתפסה אכולת ספקות. הנסיעה נראתה לה מעשה פזיז ונמהר, אבל יצחק זאב שכנע, הסביר והבטיח שהעושר הרוחני שבארץ ישראל יכולה לעלות בנושא העושר הגשמי שבחו”ל, ושא-לוהים המפרנס יחד עם זאת בארצות שונות ימציא לנכס פרנסה גם כן במדינה הקודש.

המילים שיצאו מהלב נכנסו ללבה הנקרא סבתא מלכה והינה נרתמה להכנות ומכרה את אותן רהיטי ביתנו, המשאבים, הכסתות והמצעים. איזה סכום נשמות דואגות שנוכחו ברצינות כוונותיהם מיהרו להזהיר את אותו האבא, ר’ יהודה חיים שבנו מסכן את כל הזמן וגורר את כל משפחתו להרפתקה מסוכנת.

האב המבוהל מיהר לאסור אודות בנו במצוות מזון אבא ואימא את אותה העלייה אלי. יצחק זאב כאן במבוכה, אנו לא רצה להמרות את אותן פי אביו, אולם התשוקה לעולם הקודש שבערה אותה, העלתה במוחו תחבולה מבריקה. הינו שלח את אותן אשתו לרשום לאביו שרעיון העלייה אלינו הוא למעשה לעוזרת ומהווה מתכוונת לעשות את המקום בכל תמחור ומשום כך זאת רוצה מתוכם שאם בעלה אינן יסכים לבוא לכאן שישכנע את הפעילות לתת בידה גט.

האב הושפע מהלהט והנחישות מסוג בנו וכלתו להגיע לארץ ישראל, הוא למעשה ברכם בעיניים מצועפות שיצליחו ויעשו חיל במדינה המובטחת, ונפרד מנכדיו הרכים יחד עם מומחיות שלעולם שלא ישוב לראותם.

המסע אלי המובטחת

עם תום תלאות מרובות יגיעו בני משפחת ידלר לנמל אודסה. עיצוב מקורי הים נפח בלבם עידוד ותקווה שהנה הם נאספים למחוז חפצם, הפלגה באונייה נדמתה למסע תענוגות בעוד ההיטלטלות המפרכת בעגלות רתומות לסוסים.


בנמל נתקל יצחק זאב בסוחרים שהציעו לדירה לקנות בקבוקי ספירט ולייבאם לארץ. “בארץ עלינו מחסור בספירט, תמכור את אותה הסחורה בנוחיות תיכף ביפו, למעשה אינם תצטרך להיסחב בשיתוף הבקבוקים לירושלים”.

יצחק זאב השתכנע. חושו המכניס אמר לשיער שמדובר כאן בהשקעה בטוחה, לספירט יש צורך תוחלת חיי מדף ארוכים מאוד ובארץ הנחשלת יהיה למקום ביקוש. תחושות הציפייה, המתח והחרדה שגאו בליבו נמהלו בתקווה מבטיחה, יש עלינו לקבלן בסיס כלכלי מוצק שייצב רק את פסיעותיו הראשונות בישראל החדשה.

באונייה נתפסה משפחת ידלר אטרקציה מהותי. הנוסעים הקשישים שבאו לשחק אחר שארית חיי האדם במדינה הקודש, הביטו בתימהון בעניין הצעיר שעזב במיטב שנותיו רק את הגולה, בעייה קשה עמו משפחה צעירה. המחזה מטעם ילדה בת ארבעת משתובבת על גבי הסיפון כששני תינוקות מדדים בעקבותיה, עורר לתוך הצופים דאגה עמוקה:

“איך העסק שלך מסכן ילדים נעימים ונוסע אנחנו למדבר שממה, אלינו מוכת עוני ומגפות?” נזפו באב הצעיר.

“יש לי אבא ענק במדינת ישראל, אליהם הייתי נוסע”, הרגיע את זה יצחק זאב, ופניו המאירות הוכיחו היות נקרא דובר בצורה נכונה. הנוסעים ניסו לדרוש אחר חן בעיניו בתבנית מדי הנסיעה כשהם מזכירים לשיער ברמז ויחד עם כאן, “כשאבא שלך מקבל ההצעה בנמל, תבקש ממנו שיעזור כמו כן לך במדינה החדשה”.

יצחק זאב הרגיע אותם: “בוודאי, למשל שאבי יעזור עבורינו, בדרך זו הוא עוזר לכם”.

האוניה עגנה בחוף הנוסעים החלו לפרוק את אותה מטעניהם ויצחק זאב פנה לפרוק את אותו בקבוקי הספירט, “לשם מה סחבת לארץ בקבוקים ריקים?” התפלאו פקידי המכס. אז התבררה לזאטוטים התרמית, בקבוקי הספירט אותם רכש באודסה במיטב כספו היוו ריקים.

לרגעים זעומים עמד ברציף מבולבל ומבוהל ליד הבקבוקים המושלכים, מרוקן מתקוות ונטול עוגן כלכלי, רק את התעשת, חזר לבני המשפחה והחל להתארגן למסע לירושלים. שכניו מהאונייה הקיפו אודותיו בטבעת, מנסים למצוא אביו העשיר.

“היכן אביך העשיר, אם אמרת שהינו יחכה לנו ברציף?” התלוננו.

“א-לוהים הינו אבי, אביכם ואבי ממחיר השוק העולם, משמש אף רב חלל גדול ומפרנס את אותם בני האדם. זה נמצא ברציף מקדם את אותם פנינו ונכון לאפשר לכל המעוניינים מעתה ואילך הדרך”, ענה במיגון פנימי.

לירושלים זה ברגל… מפני ש שהחמור עליו כלי רכב התעקש לגשת אל בקצה ההר מול התהום הפעורה מהם שסיכן את בטיחות צעירים.


מדינתנו נקנית בייסורים

ירושלים באותה השנים נתפסה חסרת תנאים סניטאריים מינימליים. שלוליות עמוקות את המים מעופשים נקוו בצדי הבתים, מיהו השתייה שימשו מזוהמים ושאינם נמכר בשם שנפטרים מ הולם לכל מי השופכין. זיהומים ומחלות מדבקות השתוללו בין התושבים והרופאים עמדו חסרי אונים מחשב אישי מגפות קשות שהפיל חללים רבים.

בני המשפחה לקו בזה אחר משמש במחלות מדבקות ושארית כספם התבזבזה לגבי רופאים ותרופות. יצחק זאב נפל למשכב לזמן מתמשך ואפילו לא שימש יכול לפרנס אחר בני משפחתו שרעבו ללחם. באותו זמן נולדה למקום תינוקת, היא הביאה לליבם עידוד ותקווה שהנה התלאות מאחוריהם והחיים שבים להאיר לשיער מרחב, אבל שמחתם הפכה לאבל כשמקץ חמש חודשים נפחה התינוקת את אותם נשמתה.


כשיצחק זאב החלים מחוליו חיפש נואשות מקום שראוי מלעבוד אולם העלה חרס בידו, לונדון הענייה אינם סיפקה עסקאות לתושביה החדשים. זרם מכתבים נרגשים זה הזמן מחוץ לארץ, מקבלי הפרחים וידידים דרשו בשלומם ורצו למצוא הדבר נראים חייהם בארץ הקודש? איך זה מתאקלמים? במידה ו יש עלינו לו פרנסה?

יצחק זאב נהיה במלכוד. איננו רצה להוציא דיבה לא חוקית בעניין מדינתנו אך אף אינו רצה לשקר ובזאת חיבר לקרוביו שבליטא:


“כדי להתנסות ב בו אם לא נדרשת ויזה, כשאתה נותן ויזה בודקים שאין לנו עבר פלילי ואתה מיהו הגון, אך למען ליהנות מ אזרחות אינן מספיק יושר ועבר נקי לחלוטין, כשאתה רוצה אזרחות רק שלך להוכיח אנחנו האדם מועיל: עשיר, מתפרנס בכבוד, חרוץ ומשכיל.
“בינתיים א-לוהים אישר עבורנו ויזה לארץ ישראל, משמש בדק וראה שאני הגון ונקי חסר חטאים.

“כעת אני מתאמץ ליהנות מ אזרחות בישראל הקודש, מסייע אני בהחלט את אותן מועיל ומשתדל להוכיח עשויות.”


כסמך לדבריו ציטט את אותם הפסוקים הבאים מתהילים: “מי יסוכם בהר ה’ ומיהו תחום בשטח קודשו? לא בעל עור נגוע כפיים ובר לבב” – יכולים להיות הדרישות לאשרת פתח. “מי יגור באוהלך מי ישכן בהר קודשך? הולך תמים ופועל צדק” – זה התכונות הנדרשות שתקבל אזרחות.

מלכה אינם הצליחה להסתגל לתנאים לעוני הנורא, למחלות ולתנאי חייו הקשים. זוהי רצתה לסיים את אותן ההרפתקה הלא טובה ולשוב לחיים הנוחים בחו”ל מספר שיותר במהירות.

נותרו לשיער 10 מאות רבות של זהובים שהיו שייכים ליתומה שגידלו בביתם ומלכה פחדה מהרגע בתוכה יבלע סכום הנו בצרכי הדירה ושאינם יהיה לדירה מניין להשיבו. יצחק זאב התנגד לירידה מהארץ בתוקף: “מארץ ישראל אני אינן אצא, ואם חס וחלילה אינה אזכה לדור בתוכה אזכה למות בה”.

הנו עודד הרבה זמן רעייתו המיואשת: “נמתין קיימת. עדיין שלא עברה שנים מעלייתנו אלי ואנו ועוד מקומות צריכים לייסורים שיטהרו אתכם מטומאת חוץ לארץ, מחכה אני שאחרי שנים א-לוהים ירחם עלינו”.

יצחק זאב שינה רק את שברשותכם לגולדברג (הרי זהב) לאות בגלל נהנה לדור בהרי הזהב הנאים מטעם ירושלים. מתרחש נהיה כחולם בסמטאות פריז העתיקה, שופך את ליבו בתוך אבני הכותל, כורע למול שערי הר המעון ושואף את אותם אווירה המטהר ששייך ל עיר הא-לוהים. אנו לא חש ברעב הגופני מכיוון ש נשמתו שבעה מהשפע הרוחני הנקרא ירושלים.

שנה אחת עברה. שנה אחת בו קיבולת של אותם מבול מטעם שכול, חולי ועוני והם כספינה המטרפת ב ים, וכשהאזינו יצחק זאב ומלכה לקול השופר המבשר בעניין שנה אחת של השנה האחרונה, קיוו שיגיעו תיכף לחוף חלל המטבח ויעמדו בנושא קרקע חומרית מוצקה.

“ואולי נפתח נמצא חנות?” השתעשעה מלכה ברעיון לא הגיוני.

“איך תפתחי חנות? היא אינך מכירת אחר השפה הערבית ואין זה תוכלי לתקשר בעזרת הלקוחות”, הרהורי ההבל האווילים התפוגגו מייד, תגרני המזרח החלקלקים והנפתלים הטילו על הצוואה אימה, הזו אליכם אינו תצליח להתמודד מולם.

הפירמה

ספר החנות בהורדנא העביר בלבה של מלכה שטף חשמלי, האגודה סמלה חיים יציבים ונוחים: לחם לסעוד, בגד ללבוש וסכום מוקדם להתיז באזור. פרויקט הפירמה צבר תאוצה, איבד בלמים ובדרך זו מצאה מלכה את כל עצמה עומדת בחנות ברחוב הומה בני העם היהודי סמוך לחורבת רבי יהודה החסיד ומפקחת על גבי פלח ערבי שפרק בחנותה שקי קטניות.

חשוב היווה בידה שהסחורה תיהיה ברמה גבוהה, שהמאזניים יטו על חשבון הקונה ויוסיפו לטכנאי בהרבה יותר מהכמות עליה שילם ושהלקוחות אינה יבזבזו זמן רב בהמתנה ארוכה. זוהי עבדה בזריזות וביעילות משתדל להפיק את אותן המיטב.

החוץ התחילו גשמים קלים שהיא קיץ, הבריות היוו ספונות בביתם, ממש לא נהיה הוא הרבה זמן מתאים לפתיחת חנות בוטיק, אבל ההצלחה אינה חיפשה סיבות ומניעים, היא זה הזמן כברק והותירה את אותן בני הזוג ידלר-גולדברג מסוחרר.

בעלי הבית זרמו בשיטפון אדיר והזילו נחלים השייך מטבעות. מחיר ספר תורה אותה שלוש ימים כשניהלה מלכה מאזן משאבים והכנסות גילתה שבידה נותרו שלושת מאות זהובים, הסכום המדובר את המקום הפסידו במסעם אליכם.

אזי פסק המטר העז והפך לטיפות פשוטות השייך גשם, הלקוחות התמעטו והרווח שנותר למלכה בסוף החודש הספיק לעשיה השנתי יוקרתי ותו שלא.

אהבת ציון עזה כמוות בערה בליבו השייך רבי יצחק זאב ממחיר השוק ימיו. לבנו ה-1 שנולד לשיער את באו לארץ קרא בן ציון (לימים ידוע כדרשן הירושלמי הנודע רבי בן ציון ידלר). גם לספרו המפורסם בנושא מדרש ענקית קרא “תפארת ציון” ואמר: “קדושת ציון היא שעמדה לכל המעוניין לחבר טקסט זה”.

נופש התלאות המפרך את השיער החל סבי כזר במדינה שלא זרועה, הסתיים בשם המוצלח שהנחיל לקבלן ספרו הידוע “תפארת ציון” ובעץ משפחתי גדול מאוד ומסועף שמספר ענפיו זה הרבה יותר מאלפיים אף אחד.

***
אני יושבת מחכה מול אבן או שיש הירושלמית, קרניים אחרונות המתקיימות מטעם חמה מרקדות בה ומאירות צלקות מלחמה נשכחות. שואפת אני בהחלט את אותן ניחוחות העבר ומאזינה לסיפורים העולים מהאבנים העתיקות. משתדלת אני בהחלט דרכם רגעים מטעם חשש ואימה, רגעים שבהן המוות טפח בחלונות והעתיד מקובע הינו בשבעה מנעולים. והם לפני קיים, האבנים, האיומים, העתיד המעורפל וההווה הלא בטוח יותר…

וכך גם אנו קיים, הדור השביעי לסבא רבי יצחק זאב ידלר, ממשיכים בדרכו, מעמיקים שורשים ונוטעים חיי אדם חדשניים במדינה האבות.