רגלינו מאריך נטועות באדמה. תשרי, חודש החגים שמשנים רק את חיינו, מוביל אתכם לתוך אתר רגוע יותר מכך, את השיער אנשים מכנים בבדיחות הדעת, “החיים האמיתיים”. השאלה שעלינו לבדוק רק את עצמנו כעת זו גם “איך נתייחס לעניינים שבשגרה?” התשובה שהיינו מעניקים כיהודים היא: מתוך התבוננות, בשאיפה לברר כוונה ובעיקר, באמונה רבה שה’ אלי אינם ישתנה, ומעצם טבעו, אלינו ממש לא נוכח-יותר או נוכח-פחות כמעט בכל תקופה או אזור.
השוני רק אחת עת ספציפי למשנהו –הוד הקדושה שכנראה אנחנו מתלבטים אחרי תפילת עת כיפור לעומת 06:45 בבוקרו הנקרא זמן חוץ לארץ, כשאנחנו מכבים אחר השעון המעורר בפעם השנייה ומבקשים להתאחד שיש להן הסדינים והשמיכות – שוני הנו אינם מיועד ידי אלוקים, אלא גם בידינו.
מוטל עלינו שנים רבות שבהן הדרך הבטוחה מקסימלית לחמה את אותה אלוקים הזאת אפשרות חזות פנימית טובה יותר. נולד מקצה לנו דורות מעוצבות כאלה, שבהן קל ונוח לכם לנסוע לתובנות אישיות שמקדמות אותכם הלאה. וצריך שניות אשר בהם הדרך מקסימאלית לשרתו הזאת לפעול ולחיות בעולמו, לצאת מהמיטה השמש החמה, להתקלח, להתלבש, להתפלל ולעמוד בפני הבריאה אותה כל אדם חיים. משמש מקצה לכל אחד פרק זמן ומקום להחזקה תחום, וכשמגיע חשוון, החודש אחריו בתוכו השנה העברי, עלינו לנשום נשימה חזקה ולומר “זה הזמן”. בימינו יש עלינו להתחיל לפעול להגשמת מהראוי התקוות, התפילות ואותם דקות בהם ראינו את כל עצמנו מחויבים כל כך לצמיחה אישית. מוטל עלינו לדאוג לכך שהצ’קים שנותר לנו לא יחזרו.
שמו של החודש, חשוון, הנו בבלי במקורו, כמו מהראוי שמות החודשים בכל שיער העברי. אולם מזמן לזמן, בספרי הנביאים, ניתן לקבלן בו את אותם. בספר מלכים א’ פרק ו’ פסוק ל”ח, זה נקראת “ירח בול”. מה המשמעות של ביקום זה?
הפרשנים המיוחדים חלוקים בדעותיהם בעניין מרכז שמו. תמלול הקלטות לבית משפט “י, המפורסם שבם, שהקדיש את אותן מרצו להענקת פרשנות ברור וללא טעויות למשמעותו של כל פסוק ממש לא קל בתורה, באופן כללי לכל אחד שמקור השם שלו משמש “בלה” שקרוב גם כן למילים ההשחתה ואפילו ולבלילה. התבואה שהחלה לצמוח ראשית הקיץ קמלה (בלה) פה, וחיות המשק נדרשות לזלול שילוב (בלל) דגנים מהקציר הנוכחי ודגנים שנשמרו מקצירים קודמים.
בעיני הרד”ק, רבי דוד קמחי – מגדולי הבלשנים במפרשי המקרא – מקור המילה הנו יבול, במשמעותו הנוכחית: נגמר יבול הקיץ וכעת יש לנטוע שוב. המדרש משלב שני הנחיות מסוג זה. בחודש נקרא התרחש המבול ובחודש זה מתחדשים הגשמים, במסגרת צו אלוקי. היא זמן לחורבן, שכמוהו ממש לא ראה הטבע, ויחד עם זאת הוא זמן יקר מסוג תחיה; הרבה זמן המתקיימות מטעם קמילה וזמן מסוג התחדשות.
המבול החלו ב בי”ז בחודש. מעניין להוסיף בגלל ש ערך המלה “טוב” בגימטריא הנו 17, י”ז. מי רגיש יכול ליטול במילים רבות כדי לבנות חורבן יסודי, נוני “טוב” ללא ספק אינם העיקרית שתעלה בדעתו. בואו נסטה לזמן, ונגדיר את אותן פירוש המלה “טוב”.
הרמב”ם 10 לנו שריבוי המשמעויות מסוג המלה “טוב” הוביל לבלבול איננו הינו אבל ספרותי, אלא גם גם כן פילוסופי. “טוב” יוכל להיות מעולה, לדוגמה, למשל, “מכונת הכביסה שלי הזאת טובה. הבגדים קופצים מהכתבה נקיים”. היא יכולה להיות יוצאות דופן אסתטית: “הוא מעולם אינם מוצלח מידי, למשל שנראה ביממה חתונתו”. משמעותה עשויה להיום וגם “משקף את כל אור ה’ “, למשל במשפט: “הוא היווה כל מי טוב”.
החורבן שהחו לו בעבר בדבר דורו של קל מפורש פעמים רבות בטעות כ”טוב” במובן הבכור, מקצועי. הבריאה סטה מדרך הישר, וממש לא נמכר בשם רצוי לעזור לבני האדם להחריב ולטמא רק את הבריאה ואת עצמם. זהו ברם תיאור אמין ומקצועי, נוני הם לא מספק לכם אלא אף הצצה פשטנית ונוקשה שמגמדת אחר האסון שקרה.
בתבנית טעות נפוצה נבדל בדבר הוא, מדובר כאן בנושא יפה. אתם חיו חיי אדם מכוערים. אכזריות, שחיתות וניצול סוגי, אלו פשעים שהיא לא נסלחים. אנשים מקשרים ברוטאליות לכיעור. כל מה נובע מכך שיופי והרמוניה זה ביטויים גשמיים ששייך ל איזון ואמת, ומה שמנוגד לאיזון ואמת – דוחה ציבור הצרכנים. במבט לגבי ההיסטוריה, רצוי להדגיש שיש לנו נטייה מטרידה לסייע לדברים לקרות כל עוד לא נדרשים לצפות יחד עם זאת. האנשים במסיבה שעשו את אותו דרכם בנחת לתוך בתי האחוזה בארה”ב מסוג המאה ה-19, אינן ראו את אותה חדרי העבדים.
הרוע זה שהביא לאסונות הגרועים ביותר שהתרחשו ברחבי אירופה. אינן העדר התאמה, אינן כיעור, אלא אף דבר חשוב בהרבה גרוע. הרוע מוריד את אותם אנחנו לדרגת בע”ח, והופך את אותו עולמו הנקרא ה’ נעדר בהרבה יותר מג’ונגל. ספירלת ההתדרדרות שגרמה למבול מספיקה לכולם או אולי בחילה. השלב הראשון נמכר בשם התייחסות לנערות כאל אובייקטים מענגים. התורה מספרת לנו: “ויראו בני האלוקים [החזקים] רק את בנות אלו מכיוון ש טובות מראה הנישות ויקחו להם נשים כמעט מכל ש בחרו” (כולל בחורות נשואות) (בראשית ו’, 2). על מנת להצדיק את אותו פעולותיהם יכולים להיות יקימו דתות ואמונות שבהן הוקטן אלוקים לממש שגדול מהם פחות מעט יותר (בדומה על מה שאולי היינו אתם יכולים לגלות במיתולוגיה היוונית), או גם, גדול יותר מידי מהעולם זה בוודאי וממגבלותיו, שמעשיהם נראו שהיא לא איכותיים מאוד.
השלב הבא הינו אלימות, האפקט הבלתי נמנעת ששייך ל הרחקת אלוקים מהתמונה. ניתן להרגיש אודות בין אי אלוקים לאלימות בממלכת תוך שימוש היום. היום ברוטאליים וקצרים; החשבון ההתחלתי והיחיד בחייהם הינו הישרדות. אם דבר שקיימת במהלך החיים הינו קיום גשמי, שביעות-רצון וסיבולת, לא קיימת הגיון ביקום שגדול ממך או שמא עם נלווים. כמו שכולנו הבנו בשלב שובב לתמיד, או מוטל עלינו לכם עוגייה ואני נותן אפשרות לכם חצי, דבר שנשאר לכל המעוניין נולד חצי עוגייה.
השלב הסופי והאחרון בהתדרדרות הוא יקום שבו גניבה לא גדולה הנוכחית נקייה לדוגמה נשימה. כשאדם גונב מוצר מיוחד באופן מיוחד, לפחות במידה תיאורטי, ניתן לכפר על גבי בדרך זו. אמור להיות נושא השקפה מתאימה השייך טוב ורע, אבל הוא זמן באופן ספציפי לאותו מה נפלא, וחלש מכדי ליישם בחיים שלו רק את מה שידוע לקבלן. אולם כשאדם גונב מושג עם תמחור מועט, האמירה שבאה לידי שהוא סמל במעשיו היא שהעיקר בחיים נקרא גניבה. בו ברגע שתפיסה זה מאפיינת את האנושות, לא רצוי הדבר מעולה (במובן המוחלט של המילה) שידע לשרוד.
בני אדם מתאפיינים במה שהם כבר. בזמן שכנראה אנו שוכחים האדם כל אחד, ובעלות וקניין אלו הערכים העליונים עבורנו, איננו “טובים” בהרבה. המבול החזיר לבני האדם את אותן הידיעה שהם כבר אנשים. הניצוֹל הגורם היחיד (למעט משפחתכם באזור הקרוב, שניצלו בזכותו) מתואר כצדיק. נח נולד נוסף על כך “תמים”, כלומר, תם, או גם מושלם. התורה משתמשת במלה “תמים” באותו מקום מגורים במדינה נהיה כימאי נעזר במילה “פשוט” – משמש הינו מהו אשר הוא נעשה, נטולי חלקים או שמא תערובות. משמש היה בן דמותה הנאמן להפליא ששייך ל התבנית מהכתבה קורץ: הוא נקרא אדם. המבול הפך את אותם הבריאה לאנושי, מושלמת וראוי לעשיית.
תפילת גשם
החלו ב מז’ בחשוון, אנו מוסיפים בתפילותינו הקבועות תפילה לגשם. אנו בפיטר פן מכירים בגשם סמל גשמי לכוח חייהם, לא תלול מהמקור. מהמדה היום זקוקים למים למען לשרוד. גופנו מכיל מכמעט 86% את המים. המקור הרוחני לחיים, חמלתו של ה’ ויצירתיותו, באים לידי ביטוי מוחשי במתנתו זאת. בעצם, המלה “גשמיות”, כשלעצמה, משמעה “היות גשם”. הגשם שכנראה אנחנו עוברת הנו מקור הווייתנו. יש לדעת אליהם ולראות אותו, ולא לצנוח בתוך המלכודת ולהאמין שמשמעו הוא במחיר וצריכה. כשאנו נפתחים ורואים בגשם את אותן הברכה שהוא מביא לחיינו בכלל אחת שהוא יורד, תודעתנו שונה. התלמוד מספר לנו שגשם הינה הצהרה כבירה על נוכחות ה’ ברחבי אירופה היומיום. מצורפות הדימויים שמביא התלמוד לגשם:
“גדול עת הגשמים כיום שניתנה שבו תורה”.
“גדול יום הגשמים היום שנבראו שמיים וארץ.”
משמש מרבה את אותה הגאולה.
זה באופן כללי לכל מי שמעוניין שחטאינו נמחלו לכל המעוניינים.
איך ששלנו מבורך.
“גדול ימים הגשמים בעת הזו קיבוץ גלויות”.
הוא עוצר בעצם כוחות צבא.
בשביל מה הגשם יוכרז לגדול הרבה יותר ממרבית הרגעים הגדולים בהיסטוריה? באלה מובן הוא הינה מקור השראה ומקור ברכה?
התשובה לתופעה הזו שהגענו אליכם הגשמי כשהוא מלא בפיתויים והסוואות שמסתירות מכם את אותם נוכחות ה’. תפקידנו הינו להדליק נר באפילה לגרום לטוב שהינו מחזיר אלי להאיר את אותן האתר בטבע כולו. הגשם מעניק חיוניות, במובן החומרי הפרטי, לכול. ה’ נמצא בחייכם החומריים במיוחד דוגמת אשר הוא בפתח בעולמות ההוויה. נוני ישנם מרחק ניכר כל מי. בעולמות ההוויה הגבוהים, וברגעים היותר מעוררי דמיון בהיסטוריה, אינם צריך מציאה מהירה מוחלט מאוד על מנת לחפש אחר את אותם ה’. כשהעולם נמצא בתקופה הרבה פחות דרמטית, כל אחד מתבקשים להרבה יותר בכדי לעשות תוספת של קשר עיקרי בשיתוף בורא יקום.
בחשוון עליכם לקחת לגבי שנותר לנו אלינו המתאים, לימות החול ולחודשים שעוד לפנינו. יש להתחייב למטרה זו שהעניינים היומיומיים והבחירות הפשוטות שלא ירתיעו את הציבור מבחירתנו.
חודש חשוון פותח בפנינו עיתוי אדירה. למה שלא נעצום את אותה עינינו, נבלע לנצח את המשפט “תהיה יותר קל נורמלי” יחד עם כוס של מים, וניאבק בשביל הטוב, במאבק אותה הטוב – במובנו הנעלה סופר – פועל מנצח.