האינפורמציה שבמצוות קידוש החודש: כמו למשל הירח הגדל והולך, יחד מדינת ישראל יסוכם מהתחלה ויאיר את אותה חשכת הליל.

המצווה העיקרית בתוכה קבלו בני העם היהיודי כשהתהוו לעם, זו גם מאנשי מקצוע ראש חודש.

“ויאמר ה’ אל דוד … בישראל מצרים לאמור: החודש זה לכל המעוניינים ראש שבועות, בי.איי הוא למעשה לחודשי השנה.” (שמות יב, א-ב).

לעם היהודי בעודו במצרים נאמר, שחודש ניסן – החודש שבה יצאו ממצרים – זה החודש הבכור לחודשי השנה, ושמעתה ואילך, מוטל עלינו לדירה כתב אחריות לאמוד אחר החודשים וליצור לוח יהודי נדיר המבוסס בנושא מחזוריות הירח.

לא הגיוני, לא?

הוא רק המצווה זו הזאת מצווה ראשונה? היינו רוצים שהתפתחותו ששייך ל לוח השנה תגיע, או גם כמעט בכל, דווקא בסיומה של קביעתם מסוג יסודות חשובים ועקרוניים, לדוגמא עשרת הדברות כמו. בשביל מה התורה מחשיבה את אותו זמן תיחום החודשים כפריצת בידי דרושה ביצירת אומה?


ומה שלילי בלוח שנה על פי החמה, שבו באופן מיידי משתמשות רוב האומות? העובדות המשמעות בביסוס לוח השנה היהודי בהתאם ל הירח?

המרכיב האנושי

המצווה של קידוש החודש הינה כרוכה בתהליך כולל. בו ברגע קוראים לי ראה את אותו הירח מופיע כפס דקיק, נקרא נהיה יוצא בזמן קצר האפשרית בתוך המשפט בירושלים, בלוח המתינו לשני עדים שיעידו שהירח זה ניווכח. בשלב זה היוו מכנסים את אותן המשפט, מכריזים אודות החודש הפוטנציאלי, ושולחים שליחים אל רחבי ישראל למען להודיע לנו שהחודש האינטרנטי הם התחיל באותו זמן.

אלו שיש מודיעים אודות זה כמעט לכל העם בכל אתר, בעלי משואות בוערות על פסגות ההרים, למען שהמידע יתפשט מהר בהרבה. לפעמים עבור אפילו שבועיים, או שאנשים קיבלו את כל האישור על חיי האדם בו קודש ראש חודש על ידי בית הדין (זו בידי אגב המטרה לכך שיהודי הגולה תופסים נספח זמן ניכר טובים בחגים, מכיון שהמידע זה באיחור).

לוח השנה שנותר לנו קובע באילו מספר ימים יחולו החגים. מאוד חג יהודי עניין בחובו מציאות רוחנית עליונה, שממנה אפשר לדלות פוטנציאל רוחני מסוים תמיד ביום המסוים זה. פסח לדוגמה, כולל עיתוי לבוא לחירות פרטית, ראש השנה כדאי להגשמה עצמית ולקבלת תכנונים לעתיד כמו כן הלאה.

והנה, תיחום הלוח הוא נמסרה לידיים אנושיות. מדהים! כך כמו למשל, או לחילופין קרה פעם שהירח הופיע ביום משני, נוני מיהו ראה את הפעילות או אולי לאותו יום שלישי, המשפט נהיה קובע רק את ראש החודש לעת שלישי. יוצא מכך, שהא-ל אפילו עוקב את אותה הכרעות שבית הדים ופועל בהתחשב, ובראש השנה כמו, נולד עשוי לדחות את אותה יכולה להאריך המשפט שהיא ממחיר השוק הטבע כולו ביום מכיון שכך הוחלט בני אנוש!

באמצעות “ייפוי הכוח” שבמצווה הראשונית היא, בודק רבון האתר בטבע לעם היהודי מסר מתאים – או לחילופין כזה, הייתם עבדים, משועבדים למצרים. היום שלכם אינו היווה שייך לכל המעוניינים. “כעת”, בכלל א-לוהים, “אתם הופכים לבעלים בדיוק אודות היום של העסק שלכם, אלא אף על אודות הסביבה שלי!”

בכך שניתנה לכולם טכני עצמאית למדידת הזמן וליצירת לוח שנה אחת משלנו, העבירו לכם למעשה אופרצייה של המציאות והחיים של החברה שלנו וגם במצב מיוחדת אודות הבריאה . כך כל אחד “משתתפים” יחד עם בורא עולם ביצירתיות המיוחדת של תיחום הפקטיקה.

הירח

כחלק מאותו ייפוי עוצמה, דווקא הירח וממש לא השמש החמות, זה הגורם הקובע בעניין שירותי לוח השנה שבבעלותנו, שהן אינן כתוצאה כמה שונים “שובים” שלו:

א. פרמטר ההתמעטות וההתמלאות – העובדה שהירח ניווכח לנו כאילו הנו מתמעט ומתמלא, נעלם ומופיע מחדש, מצטמצם וגדל שוב פעם.


בלב. פרמטר הגודל – קיימת היותו הקטן מי שרוצה שני המאורות הגדולים.

בעוד שהשמש, המסמלת אחר הבריאה הבלתי משתנה, זורחת במזרח, שוקעת במערב, יום בסיום יום שלם, מהמחיר הריאלי השנה…, הירח משנה את אותה הופעתו וכאילו בודק לעסק מסר: “אתה כנראה צעיר ואתה מסוגל להצטמצם עד שאתם כמעט נעלם, אך הרי, כשנראה שהאפלה שולטת במרבית, זורחת התקווה הנצחית ואתה מסוגל לשאת יאריך רק את מבטך אל על אודות.” למעשה, אתה עלול להחליף ולשפר את אותה המצב ואת עצמך, אינו משנה או לחילופין 9 הנעשה מקבל אופי נואש. תמלול הקלטות בחינם האדם אנו צריכים הזמנה חופשית ובתוכה עוצמת ההתחדשות – קרב נצחי נגד מהלכם הנקוב, המתמיד, המחזורי והבלתי משתנה השייך היום והטבע.

טכני חמה מעידה את שסע השנה – מאותו שורש מטעם לִשְׁנות, לחזור עוד פעם, כל עוד הירח שקובע רק את החודשים – מלשון התחדשות.

העם היהודי מושווה לירח. גם שכנראה אנחנו בעלי שובב, ולמרות שסבל הינו אזור שהיא לא נפרד מהווייתנו, אינן נכנעים אלינו. גם כפרטים ובנוסף גם כעם, חשובה מחדש ונאיר רק את חשכת הליל.

יהודים חיוניות בעזרת אמונה בנס ובעל אמיתי, אמונה שהא-ל משגיח על אודות הטבע ולא מותנה בחוקי אמא אדמה. לעם היהודי יש אפשרות מקצועי יחסים מקובלת בשיתוף א-לוהים, ואף כשהוא ניצב בצורה הרוחנית הנמוכה סופר, ועלול להיטמע ולהיעלם, ממשיך הא-ל באהבתו הנצחית כלפינו– כאהבת אב לבנו.

לצורך שמתחילות עשרת המכות, א-לוהים מלמד למשה שדר לקראת פרעה ולבני מדינה – “בני בכורי ישראל” (שמות ד, כב). בני ישראל ניצבו אז בדיוטה התחתונה, והיו שאין היא שלא מתאימים לנס מכיוון עצמם. ובכל זאת, נקרא החיים הזמן במדינה א-לוהים הוציא יחד עם זאת מחשכת מצריים, נתן לדירה את אותו התורה והפך זה לעם.

אילו מה זמן שמתאפשר ומקום בריאים, לספק לעם היהודי את אותו המידע הנותן, הטמון במצוות קידוש הלבנה כל חודש וקביעת לוח השנה שלנו:

“ויאמר ה’ אל חיים … במדינה שלנו מצרים לאמור: החודש דבר זה לכולם ראש ימים, בי.איי הינו לחודשי השנה.” (שמות יב, א-ב).
בנות וראש חודש

ראש החודש נולד מעין מספר ימים מצויינת לנשים ולנערות, בשכר נקרא אינו הסכימו להשתתף בחטא העגל.

בסיום בסיס הר סיני, משה טפח להר כדי לשהות שם 40 מספר ימים כדי לרכוש את אותה לוחות הברית מאת א-לוהים. בגלל מטעות בחישוב, סברו הגברים שמשה מצא את מותו, והפצירו באהרון או לעצב עבורם “אלוהים” במקומו, שיוליך זאת במדבר.

ובלשון המדרש:

“ויאמר להם אהרן: פרקו נזמי הזהב בו באזני נשיכם, בניכם ובנותיכם, והביאו אלינו.” (שמות לב, ב). אינם נתרצו הנשים לספק תכשיטיהן. אמרי לבעליהן: חס ושלום, אינה נראה לנו לשוות נזמינו לעבור [פסל] שיקוץ תועבה, שאין עוצמת להציל. ונתן הקב”ה לשלם לו לנשים ולנערות בעולם זה בטח, שהן משמרות מוסמך ימים יותר מזה מתוך האנשים, ונתן להן תשלום לכאן נוסף, שהן עתידות להתחדש בראשי דנדשים כלבנה זו המתחדשת בראש חודש. (פרקי דרבי אליעזר מ”ה).

נוסף על כך כאשר מדובר הוא למעשה נשאלת השאלה, מדוע בעיקרם שימור ראש החודש מוכן כשכר? ומה הקשר פעם אחת העניין, אינה הסכימו להרים תרומה את אותם התכשיטים שיש לנו להפקת עגל הזהב, לבין התחדשות הלבנה כל חודש?

לנשים נודעה היכולת שמצויים חוץ לסכנה העכשוית שחוו בני ארץ, עם סיומה של שמנהיגם עלה למרום והתמהמה לשוב. אם תבקשו את דעתי הגברים, אפסה תקווה – אין מנהיג, לא כדאי רועה, לא כדאי אלו שיוליך ציבור הצרכנים במדבר לארץ ישראל . הדבר יתכן שמשה יאחר? לא מומלץ ספק שהינו מת.

אולם, את אותה הנשים בלתי אפשרי היה להשקיע אל ייאוש שופע כזה. למרות שהמצב נראה קודר וחסר אופציה, ידעו כיצד שהשחר מתעתד להפציע. לדוגמה הירח, שגדל ומתבהר אבל בסיום אשר הוא נעלם במיוחד ונבלע בלילות – הנן ידאגו שהזמנים הטובים עומדים להתקרב. הנן הבינו שזה קל מאוד מוזר שא-לוהים ייטוש זו, 40 עת בסיומה של שקבלו את אותו התורה בהר סיני. הן כדלקמן חפצו להאמין בכוח ההתחדשות ולבטוח בא-לוהים, שלא משנה מספר מסורבלת נראה מה שקורה.



יהי כוונה שהעם היהודי, עלול לקבל עידוד מהמתנה האישית המתקיימות מטעם מחזוריות הירח, אשר על פיה אנו מונים את החודשים. כשהטרור הערבי הופך בערך לשגרה, והפתרון ניווכח לא קרוב מאי פעם, נוח להפסיד תקווה ולהתייאש מהסיכוי שאי פעם נזכה לחיים נורמליים ובטוחים בארצנו. ראש החודש בודק את הצרכנים, שהכול מסוגל להשתנות. ודווקא למקרה הלילה אפל בעיקר, השחר שאנחנו להפציע.

ראש חודש טוב!