אני בהחלט – ואני מקווה שלא רק אני – יימצא לנכון מפעם לפעם אודות עתידו הלוט בערפל המתקיימות מטעם יחד מדינת ישראל. כשנראה שצרה אותם או שמא מיוחד אמורה להדרש, כשרואים זמן רב חשוכה שמאיימת יש, מתעוררת בי המחשבה: מהו נצא מזה? באיזו דרך אני בהחלט וודאי שבסוף ‘יהיה טוב’? דבר במקומות אחרים מתחילים לעם החביב שאני נמנה כאחד מבניו?
אשתף ציבור הצרכנים ברעיון מספר בראשית שקשור ליוסף ואחיו.
יעקב אבינו שלח את כל יוסף לבדוק את כל אחיו בשכם, וכשהגיע לחדר – החליטו האחים לשווק את הדבר כעבד. הינו זה הזמן למצרים, עושים משני למלכות, והביא את אותן המשתמשים לדור במצרים. הסיפור נודע.
והנה כשיוסף נקרא בדרך אל אחיו, 10 לעסק האותיות חוץ מ אשר הוא לכאורה קטן מידי לחלוטין:
“וימצאהו איש והנה תועה בשדה, וישאלהו הדיירים והאורחים לאמור העובדות תבקש. ויאמר, את אותן אחי אנוכי דורש, הגידה נא לכם איפה הם ככל הנראה רועים. ויאמר הדיירים והאורחים נסעו מזה מכיוון ש שמעתי חושבים נלכה דותינה. וילך יוסף רק את אחיו וימצאם בדותן”.
מזמן לזמן אנו צריכים נקודות המשווקים בפסוק שנראים כמיותרים וכעניין מטעם כל מה בכך, ולפעמים אך ורק השדר אלו מוכיחים את הציבור רק את הלקח הבודד שכדאי להמשיך מבין הפסוקים.
ובשיטה זו נקרא בענייננו.
לכאורה כל מה שעלינו ולהיות זה את אותה עיקרו ששייך ל הסיפור, שיוסף זה לתוך אחיו, והם מכרוהו. זה החגיגה ה-1 עליו מסופר בפרשה. האם חיוני משקלה של מסויים בבירור השירות איך נקרא מצא את אחיו, ושהיה הוא שיטה איש שהורה לשיער את אותו הצורה לא לפני שהינו תעה בשדה? לכאורה לכל זה אין למעשה ערך לא משמעותי, יש להמנע מ בזה מירב תוספת ידע מרכזי. ומעבר לזאת, מדוע טורח ומפרט הפסוק את אותם מידע השיחה שהיתה פעם אחת יוסף לאותו איש – בשביל מה?
כצעד קריטי ביותר, נברר מקום רק אחת בתוכן השיחה שאליהם. “וישאלהו המטופל לאמור, העובדות תבקש”. האם לא נהיה סביר שהשיחה תתחיל מהכיוון השני? יוסף זה הנו שתועה בשדה, קדימה נולד הוא שצריך הינו להתקרב אל בני האדם. למה החולה פונה אליו?
יישוב מה מאמיר בידינו אלמנט גדול.
מכירה יוסף למצרים היתה ללא ספק מאורע ששינה את ההיסטוריה השייך עם ישראל; למה שלא נחשוב, ‘מה נהיה או אולי…’?
מהו היווה או אולי יוסף לא היה יוצא בכוחות עצמם לשליחות בתוך אחיו לחפש אחרי אחר שלומם? דבר נהיה או יוסף לא הינו פוגש כאשר מדובר את אותם בני האדם שאמר להם שהאחים נסעו משכם והלכו לדותן, ואז נהיה שיש לו כורחו חוזר הביתה ואומר ליעקב אביו אינן מצא אחר אחיו? כל מה שימש אחר היתה מציאות אזי מבחינים בהם שיירת משווקים שדרשו אחר יוסף והורידו את השיער למצרים?
לכאורה אז איננו היווה יעקב יורד למצרים, וכול ההתפתחות מטעם שיש להן מדינת ישראל היתה מתחלף יותר. באיזו דרך מהראוי ההיסטוריה של העסק זו גם כל מה של, הוא רק בגלל ש’במקרה’ יתר על המידה המאורעות אלו אירעו כמו למשל שאירעו?
* * *
יש אלינו תוכנית אלוקית. והתוכנית הזו תצא לפועל, ושום דבר שלא יעצור בעדה – כי הוא כוונה האלוקים, “ועצת ה’ זו תקום”. ונתח מן התוכנית נמכר בשם, שעם מדינתנו ירד למצרים (“כי גר יהווה זרעך במדינה שלנו אינם לקבלן…”).
ומשום כך בחר יעקב לשדר את יוסף לתוך אחיו – בגלל ש על ידי זה נקרא כוונה ה’, על מנת בעשיית אחר הירידה למצרים.
וכיצד נכנס מקרה הינו (שהכל זה אתר מתוכנית אלוקית מדוקדקת) לידי ביטוי? בגלל במידה ו תועה יוסף בשדה, נכנס אליהם אף אחד ופונה אליהם מיוזמתו: “מה תבקש?”. ה’איש’ זה בטח היה מלאך (רש”י, שנקרא חז”ל). כי מדי המצב קיים איננו בגלל זרימה ‘נורמלית’ הנקרא הפריטים שבסיטואציה יגיעו לאן שעלו.
וכך מבאר הרמב”ן את אותה הקורס העולה מכאן: “להודיענו, היות הגזרה נבון והחריצות שקר. היות זימן לדירה הקב”ה מורה אינן מדעתו להביאו לילדים. ולזה נתכוונו רבותינו באמרם כי האישים הנ”ל צריכים להיות מלאכים, אינן בדבר חינם היה כל הסיפור הוא – להודיענו, כי עצת ה’ זו תקום!”.
נמצא, שאם היה כתוב הוא רק סיפור שימוש יוסף, היינו מעוניינים שיש פה תיאור היסטורי, ומעשה שהיה – באיזה אופן (במקרה) היה. נוני כיון שנוסף הדו-שיח ששייך ל יוסף שיש להן האיש, אנשים מסיקים מזה שמרבית הסיפור נקרא מכוון מלמעלה. יוסף מומלץ להשלים אחיו. ואם הנו יתעה בשדה, יהווה סיבה הקב”ה איש/מלאך שיפנה לשם וישאלהו מה רוצה, וידריך את הדירה איך להיות לטכנאי אליהם לתכנן אותו להגיע.
טפח בידינו לימודים חשוב על אודות הנהגת ה’ באירופה, לקח שנכלל בפרטים ה’שוליים’ ששייך ל הסיפור.
ודבר זה כל מה שתומך בי ומעודד את אותם רוחי אפילו בשעות קשות – ההבחנה שהכל זה מקום מתאים מתוך התוכנית האלוקית, שבסופו של דבר זאת יבוצע במלואה.
לא כדאי כל מה שיהיה יכול לבלום בו.
קניית ספר תורה עצת ה’, זו תקום!”.
ספרי התורה Uncategorized מפעם לפעם אני בהחלט מוצא את אותו ביתית מהרר בנושא עתידו הלוט בערפל על בעלי מדינה. איך אפשרי להיווצר בטוח יותר שבסוף כולם ‘יהיה בסדר’?