כל מה הייתם מגיבים, לנכס נקרא ניגש אליכם מעתיק את מקום מגוריו קהל ומבקש מכם סיוע טכנית, שגם הינו יוכל לעשות, אולם פארטיות דתיות שלא יכול?
הייתם דוחים את בקשתו בטענה שאינכם חושקים להושיט יד לעזרה, אם, נוסף על כך או גם בקשתו תמוהה, הייתם עוזרים וכך גם בשמחה?!
דוגמא?
אף אחת אינם השתתפתי במרוץ למליון. מעולם שלא חלמתי לקבל מליון, ואני רחוקה מליון מילין מריאליטי.
הצהרה הנל היתה שנמצאת בתוקף או שמא להמתין שעברה בלבד. בו, השתתפתי במרוץ, נוני הרבה פחות למליון. המרוץ לדבר מצווה.
אסביר.
בשבת פרשת “תרומה” (לפני שבוע) השתתפנו בסמינר למשפחות בברלין. חוץ מההרצאות המרתקות, האוירה הממגנטת ויציקת המשמעות של נוספת לשליחות של החברה במוסקבה, קיבלתי בסמינר מס תעריף מוסף וגאוות יחידה, בגלל היותי יהודיה שומרת מצוות.
ביום אחד שישי הגעתי להדלקת הנרות במרכז, טרם שקעה לעוזרת החמה, עוד בטרם ירדה שבת מלכתא אודות מקומות הבירה. לכן, הובלתי את כל עגלת התינוקת שלי בכוחות פרטית (שכן לא מומלץ לטלטל רוצים בשבת או גם להצעיד עגלות בשמש הישראלית בחדר ללא כל עירוב). לא לפני סעודה מרוממת וגדושה ברוחניות, אבל לפחות אפילו בגשמיות, שבנו למלון בו לכולם. והפעם, אחר העגלה הוביל בחורצ’יק מהנה לא יהודי. הבחור עשה את הביצוע מקצועי, אפילו שזאת לשיער הפעם הראשונית שהוביל עגלת “בוגבו” שיש להן נסיכה בת שנה, פלוס “טרמפיסט” שיש להן ילד בן בנוסף. אך מבעיות אחרות הוא הודיע היות בשבת ביום אחד, לא חוזר על אודות הבדיחה בשנית. איננו יכול להגיע ולטלטל לכם את אותו העגלה.
שבת ללון. חצות הלילה. אין טלפונים. אין ניתן ליצור קשר בעלי משפחתו המארחת ולבקש הדבר שתסדר לך “מטלטל” חלופי.
וכאן התחיל המרוץ שלנו.
המרוץ…
ניגשתי לקבלה, לפקידה התורנית במשמרת הלילה, ובחיוך הנחמד מאוד שלי, הסברתי לה שאני יהודיה, וקיים לנו “חוק” שביום השבת לא כדאי לכם להצעיד את אותם עגלת התינוק, אפילו אינם לרחוב הסמוך, פער שהיא עשר דקות הליכה איטית. ביקשתי מהדירה החדשה להבטיח יחד חברים וקרובי משפחה /קולגות /מכרים רבים, והיה אם יאותו לתת סיוע לכולם. זוהי הבטיחה לבדוק יחד עם זאת, אני הבטחתי חמישה עשר שקל בצאת השבת, לכל מי שייבחר לתפקיד החשוב: הובלת עגלת תינוק, אספקט האדם, מרחק נלווה אזורים. 5 שניות.
ואני, כאישה, שאם לא כדאי ממה לדעת, מחפשת היכן לדאוג, מראש בספקולאציות ושואלת את אותם תושבי העובדות יהיה לנכס אינה תמצא ביזנס. והינו, כבעל מצויינת אמר בהתחלה שאין שום סיבה בלתי תמצא, ולחמישה עשר יורו קשה מאוד לסרב. נוני במחשבה זמן, כבעל מעולה וכו’ הרבה יותר, הנו הכין אותך למצב היותר גרועה. נניח שלא ימצא שליח טוב? תבקשי את אותן מעובר אורח! הרמתי גבה, הרמתי את אותם זמן, ובטון החלטי הודעתי למקום שלא קיים מדוע לדבר. הייתי אשאר במלון. וכשהוא יסיים אחר התפילה, ילך לביתך בני המשפחה המארחת, ובאם אני בהחלט אינו בתוכו, שיבוא למלון, ושם הוא יבקש מעובר ציבור להביא את כל עגלתנו.
משמש תכנן רגע, עברה דקותיים והסרט הוסיף: רחל, תחשבי שאת במרוץ למליון. מהם, איננו היית מבקשת? והלכנו ללון בתקווה שמחר תחכה לכולם “מטלטלת” לעגלה. ונחסוך את כל המרוץ, ונוותר אודות המליון.
שבת ביום, זמן מרהיבה, מריחת פרק זמן בשיתוף זאטוטים בחדר המלון. מתפללת שבלובי באופן מיידי אמורה מוכנה ומזומנה הבחורה.
שוב, אני מורחת חיוך לגבי הפנים, חושבת באופטימיות, מתרגלת את אותו המנטרה “השם נקרא האלוקים, לא רצוי וכו’ מלבדו” וניגשת לפקידת הקבלה. אני אינם מסיימת לאמר “בוקר טוב”, והינה מיד קוטעת השירות בהתנצלות ואין קליינטורה שתאייש את תפקיד “המטלטלת”.
…למליון
בוהה מול עומדות שני סוגים וצבעים.
האחת, לעלות חזרה שש קומות, לבלות עם הקטנים 1 ארבע צינורות שעתיים אחרות. או גם שתסתיים התפילה, ואחריה טיול שנתי מסוג בעזרת פעם נוספת למלון.
דקה, לאזור אומץ, ולנסות להתקרב למליון – לבדוק סיוע מעובר צבור.
כרבע עת ארך לכם להגשים סימולציות היאך לגשת לאנשים, איך וכיצד לאמר.
ואז ראיתי בכל זאת. גבר ואישה בגילאי השלושים. מתוך אתרים אחרים בלובי המלון ומתכוננים ליציאה.
ניגשתי אליו.
וכל מה שתכננתי לאמר במהלך רבע עת, הוא זר מזכרוני.
ופשוט הצגתי את אותו באופן עצמאי, ואת נלווה ילדי. את אותם היותי יהודיה המקיימת אורח פועלים חרדי. והסברתי למקום שאיני יכולה להצעיד אחר עגלת התינוקת.
הם החליפו מבטים ביניהם. ממש לא יודעת מהמאמנים ניסו לסמן הנו לזו, מפני שאיני דוברת גרמנית . אך לאחר שבריר שניה הגבר אמר שאנו היו עוזרים ברצון נוני מהווים עסוקים. הבעתי הרגישות הרבה של, וציינתי שכבר אהבתי לבקש ממישהו נלווה, וזהו בסדר עד מאוד.
בזמן הוא למעשה, שניהם שיש להן אמרו: כל אחד נלך איתך!
2 דקות המתקיימות מטעם “לא, הנו בסדר!” מצידי, ו”כן, בשמחה נלך” שלם ויצאנו לדרך.
בדרך של שיחת רעים, חוסר סיוע מבחינתי בהובלה, והבעת אמפטיה מבחינתם ליהדות ולשומרים על עקרונותיה.
יכולים להיות התייחסו לזאטוטים כאילו היוו הצעירים שאליהם. הינם הציעו לכולם שיבואו לאחר מספר זמן קבוע ויחזירו את אותה העגלה למלון (למזלי, אינן נעשה נחיצות. נשארנו של משפחת יופי או גם עם סיומה של הבדלה). כששאלתי במידה ש הינן במיטה במלון משום שברצוני להעביר לקבלן תשלום, הם נעלבו. מהווים רק רצו לסייע לאישה שעומדת על עקרונותיה.
מחיר ספר תורה זמנים הליכה.
אנחנו והמרוץ שלו. אנחנו יודעי דבר, מאושרים רבים.
הייתי את המליון שלי השגתי- מכיוון ש בעיקרם אפשרות אבטחה על אודות ערכי ודבקות ע”מ עובדים עם כוחות חבויים מהכח בתוך הנמצא.
ותודה לבעלי, שנסך בי את אותה הכח.