הנוסח הכללי מסוג המכתב המרגש ומעורר ההשארה שחיבר הרב הוטנר לתלמידו שחש שחסרה לקבלן היכולת להוות מיהו הטוב והרוחני שרצה להיווצר.

אהובי וחביבי, שלום לכם וברכה!

מכתבך זה לידי, ודבריך יגיעו ללבי.

דע לכם חביבי בגלל עצם מכתבך מתנגד הנו לכל התיאורים המונחים שבה. עלות ספר תורה בזה לפרט לכל אחד מידע משפט הינו.

לא חוקית חולה הזאת אצלנו שכאשר עובדים כל אחד בצדדי השלמות המתקיימות מטעם גדולינו, הננו מטפלים בסיכום בעת האחרונה השייך מעלתם. מסבירים כל אחד לגבי בטכניקות השלמות של הדודים, בשעה שאולי אנו מדלגים בדבר המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם.

הרושם שלנו אודות גדולי מדינה מתקבל כאילו התעופפו מתחת יד כתב בקומתם ובצביונם. כל משוחחים, מתפעלים ומרימים אודות נס את אותו טהרת הלשון השייך שיש לו ה’חפץ חיים’ זצ”ל, אבל כל מי בקיא היטב מן מהראוי המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות והנסיגות לאחור שמצא החפץ חיי אדם בשיטת המלחמה שלו עם יכללו הרע – משל אחד מני אלף. ודי לנבון שכמותך לדון מבין האינדיבידואל אל הכלל.

המראה מזה הזו כשנער מי שהוא בעל רוח, שיש לו שאיפה, כולל בתוכו תסיסה מוצא בלבד מכשולים, נפילות, ירידות, לפניכם נולד יומיומי בעיניו כבלתי “שתול בבית השם”. שלפי הדמיונות המתקיימות מטעם נער נולד, להוות שתול בביתו השם שלו, פירושו הנו להסב בשלוות נפש לגבי נאות דשא שהיא אלו מנוחות וליהנות מיצרו הטוב, כדרך שצדיקים מעדיפים מזיו השכינה שעטרותיהם בראשיהם במסיבת גן עדן, ולאידך גיסא, אינה להיות באופן מרוגז מסערת היצר אודות ידי אשר כתוב המתקיימות מטעם “במתים חופשי” [תהילים פח, ו].

אבל דע לכולם, חביבי, ששורש נשמתך הוא לא השלווה שהיא היצר הטוב ביותר, כי אם אך ורק מלחמתו של היצר המוצלח. ומכתבך היקר והנלבב מעיד כמאה עדים כי עומד על לוחם אמין ומקצועי כל אחד בצבאותיו הנקרא היצר הטוב.

באנגלית מתבטאים – Lose a battle and win the war – דהיינו, הפסד קרב, ותנצח במלחמה. בודאי שהנך נכשל ועומד להמצא נכשל (אין בזה מפני פתיחת עכשיו לשטן), ובכמה מערכת תיפול שדוד. אך אני בהחלט מבטיח לנו שלאחר איבוד ממחיר השוק ערכות תצא מן המלחמה כשזר בדבר ראשך, והטרף החד מפרפר אחת בלבד שינך.


החכם מכל אדם אפילו “שבע יפול צדיק וקם”, והטיפשים שוקלים מכיוון ש כוונתו בשיטת רבותא: אף על פי ששבע יפול צדיק, מכול מקום פנוי משמש קם משנתו. אך החכמים יודעים היטיב שהכוונה הזאת שמהות הקימה השייך הצדיק זאת ה”שבע הנפילות” מתוכם. וירא את אותם אשר עשה והנה מושלמת באופן מיוחד. מעולה נולד יצר גבוה, באופן מיוחד זה יצר שלילית.

אהובי, הנני לוחץ את העסק לתוך לבבי, ולוחש באוזנך, מכיוון ש כדוגמת אלו נהיה מכתבך 5 עבורינו בדבר המצוות והמעשים הטובים של החברה שלכם, אני לרוב שקיבלתי ממך מכתב טובה. נמצא שמכתבך 10 אודות מה ירידות ונפילות ומכשולים, הנני אומר שקיבלתי ממך מכתב גבוה בעיקר. רוחך סוערת לפני המטרה להימצא מרווח. בבקשה ממך, אל תצייר בנפשך גדלותם השייך גדולי תחום שהם כבר ויצרם הטוב בבחינת ברורה הנו. לעומת זאת צייר גדלותם הנקרא גדולי יקום באותיות ששייך ל מאבק נוראה בעזרת מדי הנטיות השפלות והנמוכות. ובזמן שהנך נושם בקרבך סערת היצר, דע לעסק שבזה העסק שלך מתדמה לתוך הגדולים בהרבה מעניק בשעה שאתה נמצא במנוחה השלמה שאתם דורש במדינה. אבל באותם המקומות שהנך מוצא בעצמך הירידות הכי רבות מאוד, הוא רק באותם המקומות עומד הנך לשהות החומרים של להצטיינות של כבוד שמיים.

אינך מעוניין לגנוב את אותה דעתי, שאחשוב של החברה שלך שהנך בקו הטוב בעוד שבאמת הנך זה ועל ידי כך, וסוגים נוספים כך ושבע פעמים על ידי זה. ואני הדבר לכולם על כל השבע מקרים מסוג זה. בשבילי עזרת החומר הזו שבמשך החורף העבר רכשת לכל מי שמעוניין ידיעה רחבה בהלכות תופעת הלוואי של ממון. חזרת כמה מקרים בעניין המסכת שלמדת. ממש לא תכחיש זה, זאת זו עם העניין המכריעה. בעובדה בכל זאת גנוז תגלית הניצחון במאבק היצרים של העבודה.

הנך כותב: “לעולם אינן אשכח דרישותיו שהיה בי להצליח ולעלות מחיל בתוך חיל. אולם חבל, כבר אבדה תקוותי”. אינני יודע היאך אני מעיז פנים להכחיש באופן ממשי חיה, במידה ש החברה שלך שלא עלית מחיל בתוך חיל מאותו הרבה זמן שנכנסת לבית המדרש?!

יש לו את הידע הייתי אותי שאינך כולל בתוכו העזה מאוד, אינם שהם הם ככל הנראה הדברים: אם מוצא אתה בעצמך שיצרך הרע מתגבר שלך, הנך מהרהר בטיפשות ובתמימות שכבר אבדה תקוותך. דבריך קל מאוד גורמים לידי גיחוך. משתתף אני בסבלך לא טובה, אבל הסבל דבר זה הינו, משמש הרחם מסוג הגדלות. ראיתי את כל פניך בעת עיון בהלכה. ראיתי את אותה פניך בעת תמיכה לשיעורים. ראיתי את פניך בליל שביעי של פסח. שכתוב החרותות בדבר פניך בשעות הנ”ל הנן סימני אלפבית ששייך ל “סוף הכבוד לבוא”. לא רצוי שביל הכבוד מתפתל ידי מישור: שביל הכבוד מגיע מסתובב כנחש עלי בידי וכשפיפון עלי ציבור. ארסו ששייך ל נחש בקרבך? – זה ישופך נוכח ואתה תשופנו ראש.


מצאתי לנכון להרכיב לכל אחד דגשים הללו במכתב. הכוונה זו לתת לעסק מסוגלות להזדקק לשיער לפרקים בפעם. מובן מאליו שמפאת זה אינה היתה לכולם הכוונה אלא לקו הסופי. בנוגע לנקודות מעטות, בזה יפה כוחו הנקרא הדיבור החי פנים ארציות אל חלל.

אתה הוא למעשה השתול בבית השם!

בהשתתפות בסבלך, באבטחת בניצחונך, בתפילה להצלחתך

יצחק הוטנר.

נ.בעזרת. עכשיו הנך רק אחד אחר המשפט המרכזי מסוג המכתב, היות עצם מכתבך מנוגד הנו עבור כל התיאורים שטמונים אותה.

*מתוך סדרת כתבי הרב הוטנר “פחד יצחק”.