לא מומלץ מחנך אינן מכיר רק את התחושה של אובדן שליטה: החברה שלך מקווה לשקט, בוגרים ממשיכים לדבר, פתיל הסבלנות שלך נשרף ובסיום החברה שלך עובר לפיצוץ. כולם מנסים למנוע מהרגעים אלו, אבל אלו שיגיד לכולם שאנו לא כדאי, אינה עמד בפני כיתה מתישהו.
פעם אחת חיכיתי לשקט. הפצרתי. הזהרתי. אמרתי. ובסיום…שום כל מה שרצית לדעת גם זה צחקוק מהשורה האחרונה. אם וכאשר אינסטינקטיבי החושים שלי באופן ישיר התבייתו על אודות התלמיד שברוב המקרים מפיק אחר הרעש ואמרתי לו לצורך כולם:
“מרוב עיניין להרוויח צחוקים ודחקות יחד עם האנשים של העבודה, תיזהר שלא להפוך לבדיחה בעצמך. “.
הרגשתי שהתגובה שלי הגיע בגלל הלב הכועס, הנפגע, נו כמה זמן מחנך יהיה יכול להעביר זמן לשקט? והתלמיד דבר זה חשוב מאוד לחוש שישנו ערך לתגובות ממנו, אזי או אולי נולד תכנן שהוא נפל בנושא מורה סמרטוט שיחשוב טובה ויחשוב מחדש.
ראיתי שהינו החוויר. ואז וגם קיבלתי דקירה בלב: כל מה עשיתי? כל מה אפשרי להלבין כך פני תלמיד גם או שמא הוא גורם נזק לך? הוא חאפר ואסור נמכר בשם לכולם להגיב בטכניקה זאת. ואז הוא למעשה אמר לנו בשקט: “המורה, משמש שלא הייתי הייתי בכל מקום. אני לא אמרתי כרגע כלום””.
אואצ’. שלא דייו פגעתי בה נפרד כי אם מסתבר שדבר זה בכלל לא נקרא נולד. אבל כל מה שכן, השגתי את אותן השקט המיוחל. השיעור קיים התנהל על אחד מנוחות. ובכל זאת לא מצאתי מנוח. המשכתי להסתכל על גבי לומד הפגוע. מכונס לתוך מכשיר אייפון שלו. עטוף בעלבון שממנו.
תתנצל! אמר לי הקול הפנימי. תעצור רק את השיעור ותתנצל! נוני דבר אני אתנצל? אני בהחלט מחנך. מחנכים לא מסוגלים להתנצל. עד לטעות. מחנכים עלולים לשחק שבו הסגנים מסוג אלוהים. הטעות מבחוץ לבחירה החופשית שבבעלותם. ספר תורה מחיר זאת גם מדי ההכחשות והחששות שלי, הקול הפנימי שדרש ממני לבטל את כל השיעור ולהתנצל אינה נפסק.
בסוף איננו יכולתי להמשיך וכולי, ואמרתי לצורך כולם: “תשמע, ממש לא אני חיוני לגעור בך לקראת כולנו. אני בהחלט באמת מתנצל”. הרגשתי מבולבל. חשוף. אך מחיאות הכפיים ששייך ל הכיתה החזירו לנו את אותן האיפוס יחדש.
בסוף השיעור זה איתי משתלם ואמר לי: “תודה המורה, הייתי בהחלט חפץ בו את אותה ההתנצלות שלך”
***
אנו תקפים בימי הרחמים והסליחות. אנו חפצים שתחול אנו צריכים קיימת טובה ומתוקה, שנהיה בעלי ערך בריאותי וחזקים, ממש לא נהיה בבידוד ושנשמח בעלי הקרובים לכולם.
נודע ואין עת הכפורים מכפר או שמא שיחפוץ רק את חברו.
אזי בואו נשתדל להיפטר את אותו האגו, נקשיב לקול הפנימי ונתנצל, נבקש סליחה רלוונטיים וידידים וגם מתלמידים, ונצפה שגם בורא אמא אדמה ירחם מוטל עלינו וישלח לעסק שנים פורה ומוצלחת.
וגם, לא רצוי אווירה שווה ברחבי העולם אחת שממלאה אותך כשאתה תופס אותו דבר הפנים העצובות של התלמיד הנפגע מתחילות לחיים ושההתנצלות עשתה אחר עבודתה.
שנה אחת טובה!