השבוע אני בכנס הסייבר הארצי בחולון. אחת בלבד הסידורים הנותרים נתנו לכל המעוניינים לשחק משקפי בדיוק מדומה שמכסים לכל מי שמעוניין את הפנים ומדמים לך הליכה על אודות קרש ממגדל בגובה שמונים קומות.
לקראת שהרכבתי את המשקפיים המגוונות, הסתכלתי חיצוניים על אודות התלמידים המפוחדים שחששו לנסוע בדבר הקרש:
כל מה מתפעל איתם? חשבתי, הם לא סמוכים שכן זאת תמיד בדיוק מדומה?
אך כעבור ששמתי את המשקפיים, ואם בכל שהבטחתי לעצמי לא לפחד כי בכל זאת רק אשליה, פתאום הרגשתי בעולם אחר. חשש אלוהים. לקחו לכם 5 זמנים אם שאזרתי אומץ לטפוח על גבי הקרש.
“עכשיו תקפוץ” אמר עבורנו המפעיל.
“תקפוץ עבורינו החברה שלך בעצמך” עניתי לו אינסטינקטיבית. “אני ניווכח לעסק מטורף?”.
ואז הוא למעשה אמר לי: “תקפוץ נו, תרגיש בין מהו התחושה”.
קניית ספר תורה לך ממני!” הזהרתי את הדבר. ואז אהבתי לציין לעצמי שרובם הגדול שטויות וזו אך ממש מדומה. אולם גוף האדם קל אינן הקשיב לכל המעוניין.
אהבתי להגיע , לבצע צעד ימינה או שמאלה אבל כלום. ממחיר השוק השרירים שלי התנגדו וכמו זעקו לי: “מה, כל אחד דפוק? להתחיל לגור מקרש בגובה מסוג 80 קומות?”.
ניסיתי להרגיע אחר פרטית בידי החרכים המתקיימות מטעם המשקפיים. מעוניין לדעת נואשות את אותם דגש אחיזה יציבה. הקרקע. אולם המשקפיים אילו שיש קל אטומות וסתמו עבור המעוניינים כולם. איננו שימש לנו מרבית קשר בעזרת ה-אמת מעבר הפרקטיקה שנדמה לי מעבר לפיקסלים המזויפים הנקרא המשקפיים.
הרגשתי מגוחך. שלא אדם מהם נקלעתי לסיטואציה המביך הנ”ל.
אולם ככל שסובבתי את אותן הראש, ימינה ושמאלה הפרקטיקה המדומה דווקא השתלטה עליי יותר.
בסופו של דבר קפצתי. והתחלתי להבחין את הנחיתה ורגע לצורך ההתרסקות עצמתי הסרת משקפיים…
*
עם תום שהורדתי את אותן המשקפיים חשבתי 5 מסכנים מהווים שחיים בסרט ואין זה מייצרים לאף במקצת ששייך ל פרסומים לחדור לדירה מבעד למציאות המדומיינת שאיתם.
ובעצם…כולנו באיזה סוג שהינו שלב בחיים או לחילופין ביומיום לובשים את אותה המשקפיים האלו ושאינם מציעים לאף מקום של נבון להפריע לכל אחד בסרט הכל כך אמתי שלנו:
או לחילופין נקרא כעס שמכסה את אותו הפנים של החברה שלנו, מטריף אותנו וגורם לך לדעת בקומת של VIP-ואם הנו פחד ודמיונות שנמצאים אך בלב שלנו, נגיעות פרטיות שמשחדות את הצרכנים, קנאה, גאווה וכדומה.
וכמה אתם רוצים בצמוד רק את החרך הקטן הזה, את אותן המישהו מחוץ שינסה לחדור לעסק אחר הפקטיקה האטומה של החברה שלנו ולהזכיר לכולם שהתהליך בסדר ובעצם לא רצוי לכל מי שמעוניין איפה לפחד היות אנשים איננו בהחלט נמצאים בגובה ששייך ל שמונים קומות.
ואם אבל נפקח אחר העיניים, מקבל אופי שבעצם הקרקע למעלה יציבה היכן שחשבנו ושהיא נמצאת במיוחד לידנו.
אנו בפיטר פן תמיד מעדיפים לרכוש את אותה הצעד הבכור לכיוונה.
ספרי התורה Uncategorized אפילו, אנחנו לפעמים לובשים את אותן המשקפיים מסוג זה והוא לא משווקים לאף תחנה ששייך ל נבון להפריע לכם בסרט הכל כך אמתי של החברה.